כיום המילה מוקד נרדפת – פחות או יותר – למילה ' מרכז . ' לדוגמה : " במוקד הוויכוח = ) במרכז הוויכוח ) עמד החוק החדש . " אולם משמעות זו רחוקה למדיי מן המשמעות המקורית של המילה . שורשה של המילה – יק – "ד מעיד על כך : הפועל יקד משמעו בער , כגון " אש יקדת כל היום" ( ישעיהו סה , ה , ( וכך גם המילה מוקד עצמה : " כי כלו בעשן ימי ועצמותי כמוקד נחרו" ( תהלים קב , ד . ( מוקד הוא האש הבוערת , היוקדת , או מקום הבערה . משמעות זו של המילה נשתמרה עד ימינו בעיקר בצירוף ' עלה על המוקד' – והכוונה להוצאה להורג בשרפה , דרך שרווחה בימי הביניים ; היום משתמשים בצירוף זה גם במשמעות מושאלת . כבר בתנ"ך מילים מן השורש יק"ד משמשות בעיקר בלשון השירה , וכך אף בעברית המאוחרת יותר עד ימינו אנו . ואכן בלשון הספרותית אנו מוצאים : " אש יוקדת בחזה , והמחרשה שוב פולחת בשדה" ( בשיר "שורו הביטו וראו , ( " 'השמש יקדה בעוז , ' ובשימוש מושאל : 'אהבה יוקדת , ' 'עיניו יקדו . ' כיצד קיבלה המילה ' מוקד' את משמעה העכשווי , ' מרכז , ' עד שכמעט נשכח הקשר שלה לאש ? התשובה טמונה במילה הלטינית פוקוס . בראשית דרכה שימשה מילה זו במשמעות ' ...
אל הספר