לשוננו עשירה בשורשים הקשורים לתחום האור , ובהם זרח , בהק , נצץ ונצנץ , בהר , זהר , ברק , קרן . אליהם מצטרף השורש נגה אשר ממנו גזורים השם נגה ( בלי ניקוד : נוגה ) והפעלים נגה והגיה . המילה נגה והפועל נגה באים בתנ – "ך בספרות הנביאים ובספרות החכמה – בעיקר בהקשרים שיריים , למשל : " לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם , ולנגה הירח לא יאיר לך , והיה לך ה' לאור עולם ואלהיך לתפארתך" ( ישעיהו ס , יט (; " העם ההלכים בחשך ראו אור גדול , ישבי בארץ צלמות אור נגה עליהם" ( ישעיהו ט , א . ( נגה משמעו ' אור , ' ונגה משמעו ' האיר . ' לשם המופשט נוגה אף יש צורת רבים – נגוהות ( ישעיהו נט , ט , ( בדומה לבוהן–בהונות . מה הקשר בין נוגה במשמעות 'אור' שבתנ"ך ובין כוכב הלכת נוגה ? בספר יואל נקשרת המילה נוגה לכוכבים : " שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם" ( ב , י ; ד , טו . ( אבל רק בספרות חז"ל נתייחדה מילה זו לציון כוכב הלכת הבהיר ביותר במערכת השמש ( ונוס . ( נוגה נראה בזוהרו בשעות הערב או לפנות בוקר , ולפיכך חשבו הקדמונים שמדובר בשני כוכבים שונים . ייתכן שהשמות המקראיים אילת השחר ( תהלים כב , א ) והילל בן שחר ( ישעיהו...
אל הספר