י"נ אפשטיין אפשטיין כבר קבע לנכון , ודווקא באחת מן ההיקרויות הקשות והסתומות — " בריבי אמר" ( מכות ה ע"ב , שרש"י פירש בו : " כך היה שמו — ( " שפירושו הפשוט של לשון . 33 שי"ר רפפורט , תולדות ; קוהוט , ערוך ; כהנא , בר קפרא ; גינצבורג ( ראה להלן הערה (; 136 מרגליות , לחקר ; מגיד , בית אהרן ; ובמיוחד לאחרונה פרידמן מ"ע , נישואין , ב , עמ' —411 ; 415 ל"הנ , הערות למילון , 'עמ ; 76 הנ"ל , ריבוי , עמ' , 261 הע' 22 ( על " בן גאון (; " אורמן , הקפר . זה הוא " בן רבי . " אבל בפרשנותו יישם אפשטיין את שימושו של מונח זה אך ורק לגבי רבי , שהוא רבי יהודה הנשיא ( וכפי שעשה רש , ( "י ולכן בריבי פירושו : " בנו של רבי , " כלומר , בנו של רבי יהודה הנשיא , " רבן גמליאל ברבי או ר' שמעון ברבי . " אבל לכל אותם בריבי הבאים אחרי שם חכם לא יישמו , לא במפורש ולא מכללא , ובוודאי לא התכוון ליישמו בזאת כלל , ובזה השאיר וקיים את פירושו של רש"י שבכל מקום כשכתב על החריגה " בריבי א ו מ : ר" " רש"י פירש בכל מקום ' בריבי : ' ' אדם גדול , ' אבל בשום מקום לא מצאנו ' בריבי אומר' בלא שע = ] "פ שם עצם פרטי ] סמוך לו . " אמור ,...
אל הספר