2. כל "בריבי" הוא בן חכם

המפתח לגיזרונו של המונח בריבי ולפתרונו המילולי כרוך בדרכי הכתיב , ובאמצעותו אפשר לחדור גם לעומק פשוטה של מילה זו . כל האמון על הכתיבים הקדומים העממיים רגיל למצב השורר בהם , שכתיבים השונים זה מזה בשינויים קלים משמשים לאותה תיבה , וכפי שהיה נהוג בדרך כלל לפני עידן הכתיבים התקניים , ולפני העידן של תהליכי ההתקנה ( סטנדרטיזציה ) שקדמו לו . האמון בכך , אפוא , רגיל להכרה הפשוטה והטבעית שאין שום הפרש משמעות בין הצורות בי רבי , בירבי , ביריבי , בריבי , ברבי , בר רבי ועוד , וכולם פירושם בפשטות בן רבי , ותו לא . הריבוי המופלג בכתיבים של המונח הזה , כתיבים הנראים כסותרים זה את זה , הוא תוצאה מריבוי הכתיבים של כל אחד ממרכיבי הצירוף שיוצר את המונח ומבטאיהם . בר הארמית קיימת אף בצורת ביר , ונכתבה לפעמים בי , ללא שבשם הגדולים , ופלפל וכתב : " דמדברי רש"י דחולין למדנו שנקרא ברבי על היותו גדול בדורו וכל כך הורגל לתארו ברבי עד שכלם ידעו בדורו כי באמור ברבי רומז אליו ונעשה לו כמו שם אבל לא שהיה זה שם העצם רק התואר נשאר לו לשם העצם והוא כונת רש"י במכות באומרו כך היה שמו כלומר דקרו ליה הכי בסתם וניכר בדורו ...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית