הכינוי בריבי / ברבי , בצורות מגוונות של כתיב , שכיח ורווח לאורך הספרות התלמודית והמדרשית , ובתלמוד הבבלי הוא מופיע למעלה מארבעים פעם . מבין ריסי פירושיו של רש"י , גדול מפרשי הבבלי , ניכר שמונח זה היה סתום בעיניו . בכמה מקומות הוא טרח ליישב אותו , ויש שהאריך והתאמץ ביישובו . פירושו המסוים של רש"י ללשון זה אינו אחיד לגמרי במקומות הרבים שהוא מבארו , והוא מופיע בגיוונים שונים , כגון " אדם גדול , " " גדול הדור , " " אדם גדול בדורו , " " חכם וחריף . " רש"י קובע שבריבי הוא כינוי ש"קוראים" לאנשים ; על פירושו היסודי לתיבה זו רש"י מוסיף לפעמים כלל שכך יש להבינו " בכל מקום , " ובזה הוא מלמדך שהוא דיבור סתום שדרוש לו פירוש , כדי שלא תטעה בו . הבה נדגים מתוך לשון רש"י עצמו . בעירובין נג ע"א נאמר בגמרא : " אמר רבי יוחנן , שמונה עשר ימים גדלתי אצל רבי אושעיא בריבי , " ופירש רש"י : " אושעיא בריבי , אדם גדול בדורו , וכל היכא דקרי בריבי הכי פירושו . " בדורו שכתב רש"י . 1 על שינויי הכתיב ראה להלן פרק , 12 "הכתיבים של המונח ברבי בספרות התלמודית . " . 2 והן בערך שלושים סוגיות . ראה סיכום פירוטן להלן בפרק ....
אל הספר