שתי התקופות הגדולות שנזכרו בספרות האפוקוליפטית ובאוונגליון ( מרכוס י , ( 30 זו של מעשה עלי אדמות וזו של שכר וחיי נצח לעתיד לבוא , הרי הן בלשון חז " "ל העולם הזה" ו"העולם הבא" — מושגים שהיוונית מבטאת במונח . αίών אף בביטויים אלה שבעברית אין עולם מוסבת בפשטות לא על העולם הנברא ולא על נצח , אלא — כפי שנפרט להלן — על אחד מגווני הביניים במרחב הזמן , במשמעות ' תקופה , ' ' עידן . ' רק במקורות מאוחרים הרבה יותר יש מקום לשקול שימוש מונחים אלה במרחב המקום . מקור לשונות אלה בתהליך שתחילתו בכתוב שבספר דניאל ( יב , ב : ( ורבים מישני אדמת עפר יקיצו , אלה לחיי עולם , ואלה לחרפות לדראון עולם . בכתוב זה בא עולם בהוראתו המקראית הטהורה , ' נצח . ' מרכיבים מפסוק זה באים כלשונם ממש בדברי בית שמאי כשהמשמע 'נצח' נשמר בהם : בית שמיי או : ' שלש כתות הן — אחת לחיי עולם ואחת לחרפות לדראון עולם . אחת לחיי עולם — אילו צדיקין גמורין . אחת לחרפות לדראון עולם — אילו רשעים גמורין . שקולין שבהן יורדין לגיהנם ומצפצפין בה ועולין הימנה . 356 לפעמים " כל העולם כולו" הוסב על האנושות במהדורות הדפוס של ספרות חז"ל , בעוד כתבי ...
אל הספר