סיריל אםלנוב א . מבוא התפתחותה של הזהות הלשונית היהודית במזרח אירופה מתאפיינת בתנועת נדנדה בין הזהות הלשונית הגרמאנית לבין הזהות הלשונית הםלבית , היא הזהות הלשונית הכנענית . כינוי הםלבים בשם 'כנענים ' הוא תרגום שאילה של המונח , Sclavones שהוא לטיניזציה של Slovene שהםלבים השתמשו בו כדי לקרוא לעצמם . מבחינה סלבית האטימולוגיה של Slovene אינה ברורה כל צורכה , אך המשמעות המשנית שנגזרה משם האומה היא 'עבד ' כתוצאה ממנהגם של הביזנטים ושורדי הים הסקנדינבים להפוך את שבויי המלחמה הסלבים לעבדים . על בסים המשוואה הסמנטית הזאת בין הסלבי לעבד , הוחזר המונח המקראי 'כנעני ' במשמעות של 'סלבי , ' שכן השם 'כנען ' קשור לעבדות על פי הפסוק שבבראשית ט כה : 'ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו . ' , מכאן מתברר שבפירושי רש " י הםלבית מכונה 'לשון כנען . ' באופק הלשוני של יהודי אשכנז בימי הביניים הייתה כנראה הבחנה בין הכנענים היהודים לבין הסלבים הנוכרים . בפירוש לספר דברי הימים המיוחם לרש"י , ולאמתו של דבר הוא פירוש אשכנזי מסוף המחצית הראשונה של המאה השתים עשרה , הביטוי נושקי קשת המופיע בדברי 1 ייתכן שמשמעותו המקורית ...
אל הספר