נוסף על האמבלמות של שלוש האחיות הזכרתי קודם עוד דמות נשית המופיעה בצורה בולטת בחלקו השני של 'גיא חזיון . ' זוהי דמות "חכמת הלשון , ולדבר נכונות בכל לשון ולשון משבעי ' הלשונות ' . " הופעתה לפני יגל ואביו לראשונה , בראש ההר , בקטע האחרון של מסע האב והבן , מתוארת בצורה םפקטקולרית . האישה האצילה , לבושה שחור ושערה ארגמן , היא דמות נאה מאוד למראה . משני שריה נובע זרם מים חיים ומהם שופע נהר אדיר . הנהר מזין עמק המוריק בשפע עצים יפים ופרחים נותני ריח , ובו ילדים הלוגמים לאורך גדותיו ממימיו המתוקים . נראה שהתיאור שאול מדימויה המקובל של 'גרמטיקה' לאישה בעלת שדיים בריאים , שמהם שופע חלב מתוק , אך ודאי שיגל הוסיף לתםריטו הציורי נופך קישוטי . הדמות נותנת ליגל הזדמנות להעלות דיון , שהוא אחד מהארוכים ביותר בכל הספר , בדבר מוצא הלשון , תולדותיה , ובעיקר - בדבר מרכזיותה של הלשון העברית וייחודה . תרומתו של יגל לנושא זה באה בתקופה של מודעות גדלה והולכת ללשון בקרב נוצרים ויהודים כאחד . ההשקפות השליטות בענייני לשון היו מושתתות על הנחות שרווחו זה כבר , ושמקורן בכתבי הקודש ובמסורות מן התקופה הקלסית . כמעט כ...
אל הספר