כל מכלול החיים , כל הקוסמוס משובץ לתוך חוק , ובו נראה הכלל אנושי , ההיסטורי , ערוך באותו אופן שבו ערוכים העולם ומערכת הכוכבים . פירושו של דבר שכל מה שאחיד , כל התואם והמלוכד , חוזר ומבצע תמיד בדרך דומה אותה תנועה מלמעלה למטה ולמטה למעלה , תנועה סביב עצמו , ושהיא נעשית לצורה שבה מתאחדים ההוויה וההתהוות , המתמיד והחולף . בעולם הנגלה בגרמי השמים ניכר החוק הזה בצורה הברורה ביותר . בעולם שנפתח לנו בני האדם במעגלי ההיסטוריה עוקבים אחריו רק הגישוש והיגיעה . בחיזוי עמום וראשוני צופה בימינו המבט ורואה פה ושם עליות וירידות של תרבויות . הוא מדמה להבחין בהן ממרחקים ולראות כיצד נשא לפנים חלק היסטורי זה של הארץ , ואחריו חלק זה את עיניו אל אור מרכזי , וכיצד , עם שינוי התנועה , כיסה חושך תחילה את חבל הארץ הזה ואחריו את חבל הארץ הזה . ויהי ערב ויהי בוקר - ושוב ערב ושוב בוקר , כך נדמה שזה חל גם ביחס לתקופות העולם . אותו חוק גדול וקובע מראה את תוקפו גם כאן , והתמורות , התנועות המתחוללות באופן כזה , תהיינה אז המהפכות האמיתיות בקיומה של האנושות . בדבר אחד זה יכול להתגלות לעינינו יותר מכול . לפנים , במשך כ ...
אל הספר