יוסף ולק ביחסו של ליאו בק לציונות ניתן להבחין - בהכללה מודעת - בשלושה שלבים ( שלוש תקופות ) לפי הסדר הכרונולוגי דלהלן : : 1898-1919 . 1 יחם ניטרלי : 1920-1932 . 2 יחם אוהד : 1933-1952 . 3 הזדהות ביקורתית . 1 יחס ניטרלי : שמו של ליאו בק בהתייחסותו לתנועה הציונית נודע בפעם הראשונה בשנה , 1898 כאשר אישרה האספה הכללית של אגודת הרבנים בגרמניה את הצהרת הוועד הפועל מלפני שנה נגד הקונגרס הציוני 'ברוב של כמעט פה אחד ' . ' ההצהרה שעליה חתמו שלושה רבנים ליברליים ושני רבנים שמרנים - שתיאודור הרצל כינה אותם 'רבני המחאה' - גינתה את כינוס הקונגרס הציוני שאמור היה להיערך במינכן , בין השאר במילים הבאות : 'שאיפתם של אלה המכונים ציונים , לייסד בפלשתינא מדינה יהודית לאומית ... סותרת את ההבטחות המשיחיות של היהדות , כפי שהן כלולות בתנ " ך ובמקורות הדת המאוחרת יותר . ' נגד ההנמקה הזאת התקוממו שלשה רבנים , שסירבו להביע את הסכמתם למחאה הרשמית . היו אלה שני הרבנים משלזיה עילית : שאול כץ מהינדבורג והרב ליאו בק מאופלן . השלישי היה , ככל הידוע , הרב זליג גרונמן מהנובר ( אביו של הסופר הציוני סמי גרונמן , ( שתבע לשו...
אל הספר