פיאםטרים . כך עולה ממקורות עבריים מתקופה זו . המסקנה היא , שמשכורתו היתה מינימלית והוא היה זקוק לכספים נוספים . אלה ניתנו לו על ידי מקבלי שירותיו - כמו רבי חובלים , מבקרים וסוחרים . הוזכר לעיל , ששבתי קיבל תוספת מיוחדת על הוצאותיו בזמן המלחמה בין רוסיה לאימפריה העות ' מאנית . למעשה לא עברו אוניות את הדרדנלים בזמן המלחמה , ולכן לא נתן שבתי את שירותיו הרגילים בעת שלום . מה היתה , אם כן , ההצדקה לתוספת זו ?' התשובה היא , כי לקונסול תפקידים אחרים בעת מלחמה , כגון המאמץ להשיג מידע על הצדדים המעורבים בעימות - דבר שכרוך גם בהוצאה כספית - וכן אולי עזרה לאוניות שנתקעו במיצר כתוצאה מהמלחמה . השוואה לשכרם של קונסולים אחרים שכרו של שבתי עלה תוך 27 שנים בכ . 90 % היו סגני קונסולים אחרים בתקופה זו שקיבלו פחות והיו שקיבלו יותר . למשל , זה שבאי כיוס קיבל ב 75 1723 פיאסטרים לשנה , ואילו ב 1735 הועלה שכרו ל 200 פיאםטרים שכר כזה הוא קיבל גם ב . 1767 סגן הקונסול בקנדיה קיבל באותו זמן רק 100 פיאםטרים . שכרו השנתי של הקונסול הבריטי באיזמיר בשנת 1742 היה 500 פיאסטרים , כלומר , פי חמישה מזה שבקנדיה . גוב...
אל הספר