הישיבות

( א ) התפתחות הישיבות בבבל בסקירתנו ההיסטורית , וכן בבדיקת תולדות ראשות הגולה , ראינו כי ידיעותינו על התקופה הפרתית מועטות , עד שנבצר מאתנו להסיק מסקנות של ממש מעבר לתמונה כללית המתקבלת מן המקורות . אשר לתולדות הישיבה הבבלית , הבעיה מורכבת עוד יותר . מצד אחד אנו עדים לתסיסה ולהתעוררות רוחנית בבבל עוד בתקופת התנאים , וביותר לאחר מרד בר כוכבא . אין להכחיש מציאותם של חכמים גדולים בבבל בתקופה זו , וביניהם כבר הזכרנו את רבי יהודה בן בתירה , חנניה בן אחי רבי יהושע , וכן חכמים היורדים מארץ ישראל בשליחות מטעם ההנהגה שם או על מנת ללמוד תורה בבבל . כמו כן עמדנו על מרכזי האוכלוסייה החשובים של הקהילה היהודית , וראינו כי הבולטים ביניהם היו בנציבין ובנהרדעא . ברם , מן הצד האחר עדיין לא מצינו בכל המקורות הללו דבר קיומה של ישיבה כמוסד עצמאי ללימוד תורה בבבל , מוסד המורכב על פי מתכונת קבועה . מתכונת זו הולכת ומתבהרת רק בתקופת האמוראים , וללא ספק היתד . מיוסדת על דפוסי הישיבה הגדולה שבארץ ישראל בדמות הסנהדרין . המסקנה המשתמעת מכאן , כי אין לדבר על הישיבה הבבלית במתכונתה המקובלת לפני תקופת האמוראים , מתא...  אל הספר