הן בלב הקאתולים הן בלב שאר הנוצרים קיננה מאז ומתמיד התקווה להעביר את היהודים על דתם . ואולם , הכנסיות הפרוטסטאנטיות העיקריות היו מודעות לקשיים שנערמו בדרך להגשמתה . לותר טען , שאי אפשר לנצר את היהודים , כשם שאי אפשר לנצר את השטן . י מארטין צ'כוביץ , אחת הדמויות הבולטות בקרב "האחים הפולנים" ( כת האריאנים , ( כתב , בי לנצר יהודי קשה מגמילת זאב משיסוע כבשים , או חתול מתפישת עכברים . לא כן הדיאיסטים האנגלים בשלהי המאה הי"ז , שגילו אופטימיות רבה יותר והאמינו , כי יבוא יום והיהודים יקבלו את הנצרות . גם בממלכת פולין ליטא הושמעו אז דעות מסוג זה , והיישוב היהודי הגדול ביותר בעולם הפך לשדה פעולה נרחב , אף בי קשה , לפעילות מיסיונרית . מגמות אלו השתקפו בהחלטות שנתקבלו במאה הי"ז ובמחצית הראשונה של המאה הי"ח במועצות הכנסייה , שהצהירו ברוח הימים ההם , כי היהודים נסבלים מתוך תקווה להעבירם על דתם . סיסמאות דומות השמיעו גם נציגי המעמד העירוני בפולין . המלומד סבאסטיאן פטריצי מפילזן , שנמנה עם מעמד זה , כתב בראשית המאה הי : "ז אנחנו סובלים את היהודים לא משום שאנו מתירים את כפירתם , אלא מתוך תקווה , כי ביו...
אל הספר