ההבעה בכתב של מסר היא נכס צאן ברזל הנשאר לזמן רב ואינו נעלם בחטף . המסר הכתוב קיים בעולמנו במרוצת השנים ומשפיע אף על הדורות הבאים בהנחלת ערכים , בשימור ידע והרחבתו ובשימור מסרים תרבותיים . זאת בניגוד לשפה הדבורה , שבה המסר נאמר ונעלם ביעף . בין שהכתיבה נעשית בדרך המסורתית של התחבטויות מול דף וכלי כתיבה ובין שהיא נעשית בדרכים עכשוויות בכתיבה ברשתות חברתיות , פורומים , בלוגים ומסרונים – ההנחה , כי בעידן המודרני ייעלמו הנייר והעיפרון כפי שנעלם שעון החול והצעירים לא יתמודדו עם קשיי הכתיבה , התבדתה . גם אם המחשב יחליף את הנייר והעיפרון , הוא לא יחליף את הצורך לחשוב על רעיונות , לפתח אותם ולהעמיק בהם , לנסחם ניסוח תקשורתי וברור ולהעלותם על הכתב בדרך המתחשבת בקורא . הכתיבה אפוא היא מרכיב מרכזי בתהליכי הלמידה בבית-הספר : הכתיבה היא תהליך שבו התלמיד מעבד ידע , מארגנו מחדש וכך מאחסנו באופן איכותי יותר . התלמידים נדרשים לכתוב רבות בשעות הלימודים ולאחריהן . הם נדרשים לסכם טקסטים , לענות על שאלות בכתב , לכתוב עבודות ולענות על שאלות במבחנים . במהלך הכתיבה על התלמיד להביע את עמדותיו ואת מחשבותיו , ול...
אל הספר