2.2.2. מאפייני הכתב העברי

העברית הכתובה משתמשת במערכת כתיב אלפביתית-עיצורית , שבה מערכת הכתב מקודדת יחידות פונולוגיות ( יחידות צליל לשוניות כמו , ( s , d הנקראות הגיים ( פונמות ) והופכת אותן ליחידות כתב , הנקראות אותיות ( גרפמות , ( כלומר הצליל s מיוצג על-ידי האות . במערכת הכתב העברית התנועות אינן מיוצגות באותיות כמו באנגלית , אלא לרוב בסימני ניקוד ( כדוגמת הפתח והסגול , ( וכן באותיות תנועה המכונות " אימות קריאה " . '( י , ו' , ה' , א' ) בכתב העברי אימות הקריאה משמשות גם כעיצורים וגם כתנועות . לדוגמה במילה " ורד " – ו ' מהוה עיצור , ובמילה " כובע " – ו ' מהווה תנועה ( רביד , . ( 2000 כתיב זה הנקרא " כתיב חסר ניקוד " או " כתיב מלא " נמצא בשימוש בכל תחומי החיים , הכוללים את התקשורת הכתובה והאלקטרונית ובספרי הלימוד בבית-הספר ( מן המחצית השנייה של שנות ביתהספר היסודי . ( בכתיב המנוקד , הנקרא גם " כתיב חסר " נעשה שימוש בראשית הוראת הקריאה והכתיבה . הוא מופיע בטקסטים ספרותיים , טקסטים מקראיים ובטקסטים מידעיים . מכאן שהשימוש בכתיב המנוקד בבית-הספר נעשה לא רק על-ידי התלמידים עצמם ( בר-און , . ( 2011 הכתיב בשפה העברית מ...  אל הספר
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור