כפי שנוכחנו לראות , המאמץ להבין את מקורם של קשיי הקריאה , את סיבותיהם ואת הדרכים למניעתם הניב תאוריות שונות שחלקן מתמקד בתיאור התופעה בלבד , כלומר קריאה איטית ו / או לא מדויקת . בפרק הקודם נסקרו עדויות רבות שעסקו בתיאור התופעה , בליקויים בעיבוד פונולוגי ( Share , 2004 ) ובעיבוד מורפולוגי ( Arnbak & Elbro , 2000 ) כמקור לקשיים בקריאה . מחקרים אחרים מצביעים על קושי גם במיומנויות עיבוד בזיכרון העבודה . ( Dickinson et al ,. 2004 ) תאוריה חדשנית המנסה לנתח את קשיי הקריאה היא תאוריית הא-סנכרון . ( Breznitz , 2006 ) תאוריה זו טוענת שתהליך הפענוח בקריאה נשען על מערכות מוח השונות זו מזו במבנה הביולוגי שלהן , במיקומן באזורי מוח שונים , בעיבוד מידע באופן שונה ובקצב עיבוד המידע . מכאן הרעיון , כי הצלחתו של פענוח יעיל תלוי בתזמור מושלם בין מערכות שונות . זהו תהליך התלוי באיכות הסנכרון בין המערכות המוחיות לאזורי מוח שונים בממדי התוכן והזמן . קריאה היא תהליך קוגניטיבי שמתבצעים בו שלבים בעיבוד מידע , החל בהפעלת מערכת הקשב בעיון בדף הכתוב , לאחר מכן תפיסת הגירוי החזותי ועיבודו במערכות העיבוד והזיכרון ,...
אל הספר