מאפייני השפה העברית המנוקדת לעומת זו שאינה מנוקדת מנותחים בנושא " מערכת הכתב העברי " בפרק . 2 . 2 . 3 כאן , בפרק זה הדן בקריאה , בחרנו להביא רק את מרכיב השמטת הניקוד במהלך הפיכת הקורא לקורא אוטומטי . ממצאי המחקר בשנים האחרונות מספקים עדויות מחקריות בדבר תהליך ההתפתחות הזיהוי המורפולוגי-תבניתי המאפשר לקורא הצעיר להיגמל אט-אט מהניקוד ולסלול את דרכו לאוטומטיזציה בקריאה . המודל של בר-און , ( 2011 ) המופיע בהרחבה בפרק ., 1 . 2 . 3 מפרט את * מחקרים עדכניים הראו עד כמה גדולה תרומת הידע הלשוני לרכישת קריאה . בפרקים אחרים נדונו ארבעה ממרכיבי השפה ותרומתם לקריאה ( פונולוגיה , מורפולוגיה , סמנטיקה ותחביר . ( אנו מפנים את הקורא לפרקים אלה מתוך הדגשת חשיבותם לקריאה מדויקת שהנה נושא פרק זה . הדרך שבה נגמל הקורא מהניקוד . בחרנו להביא כאן את עיקרי הממצאים לסיוע למורה בשדה : כיתה א ' – קיימת הישענות מלאה על הניקוד . ( Ravid , 1996 ) לכן חשוב לספק טקסטים מנוקדים בלבד , כיוון שהדגש הוא בתרגום אות-צליל על בסיס פונולוגי ( בר-און , . ( 2011 כיתה ב ' – בתהליך התפתחות הזיהוי המורפולוגי-תבניתי עולים ניצני זיהו...
אל הספר