דיוק בקריאה מהווה תנאי הכרחי לפענוח נכון של הטקסט והבנת הנקרא , ולכן קיימת חשיבות רבה לפיתוח מיומנויות קריאה מדויקת , מתוך פענוח נכון של האותיות לצלילים התואמים . לשם כך , יש צורך במספר מיומנויות קוגניטיביות ולינגוויסטיות , אשר מובילות לרכישת קריאה מדויקת , המאפשרת לקורא לפענח את הכתוב פענוח נכון , בהשקעת מאמץ מינימלי , עד הגעתו לקריאה אוטומטית . דיוק בקריאה מושג באמצעות מנגנונים בסיסיים מולדים ובאמצעות מאגרי ידע נלמדים . קריאה מדויקת תלויה ברמת המודעות הפונולוגית של הקורא , מודעות למרכיבים הצליליים המרכיבים את השפה הדבורה של הקורא ( מנגנון בסיסי . ( מודעות זו מצטרפת אל ידע אותיות ( מאגר ידע נלמד ) ויחדיו נוצר העיקרון האלפביתי שפירושו הבנת הצופן שבתיאום בין אות לצליל . קריאה יעילה תלויה כמובן במנגנונים בסיסיים נוספים כמו זיכרון עבודה , רמת קשב , מודעות למרכיבי שפה נוספים ועוד . בפרק זה נתמקד בעיקר בדיוק בקריאה המושג באמצעות העיקרון האלפביתי .
אל הספר