פרקי המלך המשיח בישעיהו , ובמיוחד – אלה המתארים מציאות שונה מזו המוכרת לנו – מגרים את דמיון מפרשיהם בכל הזמנים . בעולמנו הראלי , אשר חיים בו בעלי-חיים טורפים ונטרפים , קשה לדמיין מציאות , שאלה חיים בה בשלווה זה עם זה . מציאות , שבה " גר זאב עם כבש , ונמר עם גדי ירבץ [ ... ] ופרה ודב תרעינה , יחדיו ירבצו ילדיהם " – נתפסת כאוטופיה בלתי מושגת ובלתי אפשרית למימוש . קשה גם לדמיין יחסי - קרבה אידאליים בין בני-אנוש לנחשים ארסיים , ומציאות , אשר בה משתעשעים יונקים עם פתנים במקום מושבם ( או עם איברי גופם , ( ותינוקות , הגמולים משדי אמותיהם , מושיטים ידיהם למאורת צפעונים ללא כל חשש , כמתואר בישעיהו יא – נתפסת כדמיונית . נשאלת אפוא השאלה , אם יש להבין כתובים אלה כפשוטם , או שמא כסמליותם . שאלת תתמקד בעיקר בהבנת ישעיהו יא , 6-9 ותשובותיה – ממחוזות עתיקים ועכשוויים : פרשנויות קלסיות – מזה , ומודרניות – מזה , לרבות תחומי הספרות היפה , כדרכו של ספרנו . הפרשנות הראליסטית לטעמו של רס " ג , טיבו של העולם העתידי אכן ישתנה באופן נסי : "שיעשו בעלי החיים שלום זה עם זה , עד שירעו הזאב והכבש , ויאכל האריה תבן...
אל הספר