מגילת שיר השירים , המיוחסת לשלמה המלך , בעל אלף הנשים , פותחת בהצהרת אהבה נועזת : "ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דודיך מיין " ( א . ( 1 מגילה זו , שהולכת ותופסת תאוצה , מערבת חושים , ריחות , מקומות , אנשים ואירועים בשמונה פרקים מלאים , לא עברה בקלות את תהליך הקנוניזציה . אופייה הארוטינהנתני וחסר העכבות העמיד בסימן שאלה את אפשרות הכללתה בתוך כתבי-קודש נורמטיביים , בעלי יעד דידקטי חד ובהיר . משנתקבלה המגילה באהבה למקום של קדושה , ביקשו רבים להסביר מדוע ראויה היא לכך . חלקו הראשון של העיון יפתח בתיאור חלק מן הקשיים הבולטים שהיו לה לרועץ בראשית דרכה , וימשיך בתיאור התרתם , כפי שהם באים לידי ביטוי בפירושי רש " י וראב – ע " מזה , ומלבי – ם " מזה . בחלקו השני נתבונן ביצירות ספרות שהושפעו הן מרובדה הגלוי של המגילה והן מרבדיה הסמויים , הנגלים באמצעות הפירושים הללו , וננסה להסיק מה הייתה השפעתה עליהן . חשיפת הקשיים בקריאת המגילה כפשוטה הרובד הגלוי של שמונת פרקי המגילה , ללא פרשנות נלווית , חושף קשיים לא מעטים , המעוררים תמיהה על אפשרות היכללותה בין ספרי הקודש . כך , למשל , אין בכל המקרא חשיפה מפור...
אל הספר