תקצוב תכנית-ההתנתקות ואומדן עלותה הם עדות להתנהלות ההירוסטטית של ממשלות-ישראל . תחילתה – " בתקצוב חסר , " או אומדן עלות מגוחך שעמד על 2 . 2 מיליארד ש " ח , שהתקבל ב " חוק התקציב " בכנסת במרס , 2005 ולא הספיק למטרתו . במשך שמונה השנים מאז הפינוי תפחו ההוצאות במידה רבה מאוד וחרגו ממגבלות התקציב הרגילות , ולפיכך נגרם חוסר-ריסון בהוצאת הכספים , וממילא , פגיעה בעקרונות מקובלים של צמצום וחיסכון . ייתכן , שה " תקצוב החסר " היה מכוון , מבחינה פוליטית , ומטרתו הייתה להציג עלויות " מתקבלות על הדעת " של הוצאות , המוטלות על המשק הלאומי ותכנון למימון רוב העלויות הכרוכות בהתנתקות – על-ידי ארה " ב , זאת – כדי למנוע התנגדות ציבורית רחבה לתכנית . בין כך ובין כך , העול התקציבי , . 21 ' עדות אייל גבאי , ' פרוטוקולים , , 29 . 7 . 2009 עמ ' . 3232-3230 ; 3224-3223 ; 3213-3211 . 22 ד ' אריאלי , לא רציונלי ולא במקרה : הכוחות הסמויים שמעצבים את ההחלטות שלנו , תרגמה ג ' בר הלל סמו , אביבתל תשס " ט , עמ ' . 83-84 . 23 הדו " ח סופיה , עמ ' . 404 שהוטל על המשק הלאומי במימון תכנית-ההתנתקות היה גדול לאין שיעור ביחס...
אל הספר