העיסוק בשיקומם של העקורים נשא בחלקו גם אופי פוליטי , בעיקר מכיוון ש " העסקנות המפלגתית " של הסיעות הדתיות-לאומיות ; הבית היהודי והאיחוד הלאומי – העמידה את העניין כסעיף בהסכמים הקואליציוניים בשנת 2009 ובשנת . 2013 כמו-כן , חלק ניכר מבעלי התפקידים המרכזיים במנהלת סל / ע " תנופה היו דתיים-לאומיים ו " מתנחלים . " יש סברה , שנבחרו לתפקיד מפני שהרשויות ביקשו להעמיד את " אנשי אמונם " לטובת שיקומם של העקורים . אולם , לא אחת פעלו מינויים אלו כבומרנג והישגו תוצאות הפוכות , ובעיקר – בשלבים הסמוכים לפינוי . דוגמה בולטת הייתה מינויו של יונתן בשיא לראש מנהלת סל " ע , שלא עלה יפה . אין בכוונתנו לרמוז , שהמינויים לא היו ראויים מצד הכישורים של האנשים לתפקידם ; נהפוך הוא . להערכתנו , הגישה הסקטוריאלית הזו לא הוכיחה את עצמה במניעת-העקירה , ולא הועילה גם בשלבי השיקום השונים . יתרה מזו , שיקומם של העקורים הפך לסוגיה בעלת-משקל לאומי , שפילגה ומפלגת את הציבוריות הישראלית , ל " שאלה מגומדת במישור הפוליטי-סקטוריאלי . " במקום הטיפול בעניין כשאלה בעדיפות ובאחריות לאומית , העומדת להכרעת הציבור כולו – מצטייר הנושא...
אל הספר