מתיישבי חבל-עזה מחלוצים ומגשימים – לעקורים

חבל-עזה הוקם כדי להבטיח את האינטרסים הביטחוניים והמדיניים של מדינת-ישראל שלאחר מלחמת-ששת-הימים – על-פי המתווה של " תכנית חמש האצבעות , " שביסודה משקפת גישה התיישבותית-ביטחונית . גוש-ההתיישבות עמד בייעודו והיווה " שכפ " ץ " ליישובי-הדרום וספג חלק ניכר מהפיגועים , שמקורם היה ברצועת-עזה . משנות השבעים עד ראשית שנות האלפיים הוקמו ב " גוש " עשרים ואחד יישובים , בעלי אופי יישובי מגוון : קהילתיים-עירוניים וכפריים . רובם יישובים קטנים , שנשאו אופי קהילתי והצטיינו בלכידות חברתית . בצפון המועצה המקומית חבל-עזה ובדרומה – התרכזו היישובים החילוניים , ובמרכז הגוש – היישובים הדתיים . רוב היישובים היו בעלי אופי דתי . מתנחלי חבל-עזה הגיעו בחלקם הגדול מהמושבים ומעיירות-הפיתוח בדרום-הארץ , ובחלקם – מהאנונימיות של הערים אשדוד ואשקלון . הם שאפו לעבור למקום של איכות-חיים גבוהה יותר , חינוך תורני איכותי וחיי-קהילה מפותחים . מעברם מעבר ל " קו הירוק " הפך אותם לחלק מהקולקטיב של " המתנחלים בעלי-הדימוי הציוני-חלוצי . " לחבלעזה הגיעו גם חלק ממפוני-סיני , וביניהם כתשעים וחמש משפחות , שהתיישבו ב " אלי-סיני , " וכן ...  אל הספר
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור