בפרק ג ' הצגנו את התקווה שתלו בני-הנוער הדתיים בסמכות הרבנית שקבעה " היה לא תהיה " – כמוטו אמוני , שמטרתו הייתה לחזק את תקוותם של המתיישבים לביטול תכנית-ההתנתקות . בני-נוער ומבוגרים רבים – נטו להאמין למסר הרבני , שגזרת הפינוי אכן תתבטל בסופו של דבר , ולא פעלו להתארגן לקראת " היום שאחרי " והמשיכו בצעדי-התנגדות לפינוי . עם השלמת הפינוי והתנפצות . 25 יחיאלי , א , ' דו " ח מסכם מוסדות חינוך והצוות החינוכי , 2005-2012 ירושלים , 24 . 12 . 2012 ארכיב מנהלת סל / ע " תנופה – ענף חברה , תלמידים ונוער . . 26 ' עדות דניאל שטרול , ' פרוטוקולים , , 15 . 7 . 2009 עמ ' . 2041-2040 . 27 שפירא גל-חןו ( לעיל הערה , ( 4 עמ ' . 64 . 28 ' עדות גב ' עמירה חיים , ' פרוטוקולים , , 25 . 11 . 2009 עמ ' . 4393 התקוות אל מול פני המציאות המרה – התערער עולמם האמוני של בני-הנוער הדתיים , באופן קשה במיוחד ביחס לשאר האוכלוסייה העקורה מחבל-עזה . נוצר קרע של ממש בין בני-הנוער הדתי לבין ההנהגה – בכלל , ובינם לבין ההנהגה הרבנית – בפרט . השבר ההנהגתי ניכר בפגיעה בסמכותם של הרבנים , המורים וההורים , ומרידת בני-הנוער בסולם-הע...
אל הספר