מסתבר , שבמהלך חמישה עשר חודשים מאז ההתנתקות היו בעיות-הפרנסה המוקד המרכזי , שהעיב על שיקומם של המפונים . למרות ההטבה ההדרגתית בשיעור המעוסקים – עדיין עמד אחוז המובטלים , לאחר חמישה עשר חודשים , על 31 % אבטלה ביחס 7 % ל- מובטלים לפני ההתנתקות . באתרהקרווילות בניצן , שתוכנן מלכתחילה לקלוט חלק ניכר מהמפונים ולשקמם נפשית וכלכלית – עמד שיעור-האבטלה על . 70 % רוב המפונים , שהצליחו למצוא מקומות-עבודה , עשו זאת בכוחות-עצמם , ולא בזכות הטיפול של המוסדות המוסמכים , שהיו אמונים לטפל בעניין . ההידרדרות הכלכלית הייתה כה קשה , עד כדי כך שמצבן של כ-500 משפחות הגיע לשפל , שהביא להזדקקותן לחבילות-מזון ולסיוע מגורמי-רווחה . המצב הכלכלי הקשה השתקף בשיעור-האבטלה העצום בקרב המפונים , בחודשים הראשונים לאחר הפינוי , שעמד על כמחצית המפונים , כאלפיים מובטלים . מסה גדולה שכזו של מובטלים – מוכיחה בעליל את התכנון והביצוע הלקויים של תכנית-ההתנתקות . יתרה מזו , עוצמת טראומת-הפינוי של המשפחות שהתפרנסו בכבוד ו " האופק והחוסן הכלכלי " שנשמט מהן – השפיעו קשות על האווירה , ששררה בקרב המפונים , והעצימה את תחושת ה " נבגד...
אל הספר