ממשלת-ישראל הכריזה על מדיניותה לשיקום המפונים ואחריותה ל " פתרון לכל מתיישב , " ובכלל זה – לכלל התלמידים שבחבל-עזה שמנו כמחצית האוכלוסייה , אולם בפועל לא היה כיסוי להצהרתה . . 1 לתכנית-ההתנתקות מחבל-עזה מעולם לא נקבעו סדרי-זמנים ברורים ומחייבים : למשך הפינוי , ולשיקומם של המתנחלים ב " יום שלאחרי . " אף-על-פי שדעותיהם של מומחים בתחום ההתיישבות , והניסיון , שנצבר מפינוי סיני , ב-1982 הצביעו במפורש על פרק-זמן מינימלי של שלוש שנים , הנדרש לביצוע ההתנתקות עד לפינוי חבל-עזה מהמתיישבים . לעומת זאת , משך-הזמן , שהוקצב על-ידי הממשלה , להתארגנות לפינוי – לא היה מספיק בעליל ביחס לריבוי המשימות , שדרשו טיפול טרם הפינוי . לפיכך , בוצעה " התנתקות כפולה , " פינויהעקורים למגורים זמניים , ולא להתיישבות-קבע – בלי לקבוע תאריך-יעד ברור לסיום השיקום של המפונים ביישובי-הקבע ; משמע , ממד-הזמן מעולם לא נדון כמסד לתכנון-ההתנתקות בשלביה השונים . פרק-הזמן היחידי שהוגדר היה משך-הזמן , שנקבע לצה " ל להשלים במהלכו את פינויהמתנחלים מבתיהם ל " קו הירוק . " הציבור הרחב והמתנחלים מעולם לא עודכנו ב " טבלת-הזמנים הכוללת ...
אל הספר