תושבי-חבל-עזה ניהלו מערכה אינטנסיבית נגד הנסיגה תחת הסיסמה : " היה לא תהיה , " ששיקפה אמונה שבכוחם לבטל את הנסיגה . הם התכחשו עד לרגע האחרון להיתכנותה של תכנית-ההתנתקות וסירבו לשתף פעולה עם רשויות המדינה ומנהלת סל ) ע " סיוע למתיישבי עזה וצפון-השומרון , ( שהוקמה במיוחד לצורך זה . המשמעות הייתה , שרוב המתיישבים סירבו לקבל הכנה נפשית לפעולת הפינוי עצמה ; פחות 40 % מ- מהמשפחות – הגיעו לכלל חתימת הסכם על בסיס חוק " פינוי-פיצוי " עם מנהלת סל " ע ; חלק ניכר מהמשפחות אפילו לא ארזו את חפציהן בתקווה שהפינוי לא יתממש . שיתוף-הפעולה הוליד אנדרלמוסיה מוחלטת לאחר הפינוי , בין השאר : רשויות-המדינה לא ידעו היכן מתגוררים ששת אלפים וחמש מאות מהמתיישבים – מכלל שמונת אלפים וחמש מאות מפוני-חבלעזה . משמע , 75 % ש- מהמפונים " נעלמו " ממרשם-התושבים של מדינת-ישראל ; " הכאוס " שנוצר לא אפשר להתחיל את פתיחת-שנת-הלימודים תשנ " ו , טיפול בתלמידים ו / או פעולות שיקום כלשהן – כתוצאה מכך העמיקו השבר וטראומת-הפינוי בקרב המפונים . בפרק זה נבדוק סוגיות אחדות , הקשורות לפעולות שהתרחשו סמוך לפינוי : האם " היה לא תהיה " ה...
אל הספר