ערב ההתנתקות התקיימו במועצה המקומית חבל-עזה עשרים ואחד יישובים , ביניהם שני יישובים עירוניים גדולים יחסית , נווה-דקלים וניסנית , אשר מנו מאות משפחות , יישובים קהילתיים קטנים , מושבים ומושבים שיתופיים . כאלף ומאה מהמשפחות ניהלו אורח-חיים עירוני , כארבע מאות ושלושים משפחות היו חקלאיות . כאלף מאתיים מהמשפחות ניהלו אורח-חיים דתי , וכארבע מאות משפחות היו חילוניות , המרוכזות ברובן ביישובים : אלי-סיני , ניסנית , דוגית , פאת-שדה ורפיח-ים . היקף השטח המעובד בתחומי המועצה המקומית חבל-עזה היה כחמשת אלפים דונם . בנוסף , החזיקו היישובים החקלאיים של חבל-עזה כעשרים ושישה אלף דונמים , בחכירה ממנהל מקרקעי ישראל , רובם במועצה האזורית אשכול . היקף השטח הבנוי בחבל-עזה , על-פי אומדן משרד הפנים בהתייחס לתשלומי הארנונה , היה כמאה ושישים אלף שש מאות שלושים ושישה מ " ר , לפי החלוקה הבאה : למגורים – כמאה אלף ארבעים וחמישה מ " ר ; למשרדים ושירותי-מסחר – כחמשת אלפים וחמש מאות מ " ר ; לבנקים – כמאתיים שישים ושישה מ " ר ; לתעשייה – כאלפיים שמונה מאות ועשרים מ " ר ; למלונאות – כששת אלפים חמש מאות וחמישים מ " ר . מגב...
אל הספר