תולדות ההתיישבות בגוש-קטיף חשובות להבנת הקשר של המתיישבים למקום ולתפקידו בעיצוב השיח של המבוגרים ובני-הנוער כאחת . משמע , ניתן להעריך , באמצעות תיאור הקמת היישובים בחבל-עזה את עומק ההזדהות ועוצמת הקונפליקט הערכי והשפעתו על התלמידים – מנקודת הזדהותם עם חבל הארץ , אשר בו נולדו , גדלו והתחנכו . ההתיישבות בחבל-עזה לא הוקמה כדי לממש חזון משיחי כלשהו , אלא משיקולי-ביטחון מובהקים , שהעיקריים שבהם הם הבאים : ביסוס השליטה על נמל-עזה ומיגור הטרור , שהתגבר ברצועת-עזה בין . 2 ד ' בוקעי , 'שרון והתקשורת : הברית הבלתי-קדושה , ' נתיב , , ( 2004 ) 98-99 , 17 עמ ' . 6 . 3 י ' טוב-סימן-בר , ' ההתנתקות זהות-כקונפליקט , ' י ' בר-סימן-טוב ( עורך , ( תכנית ההתנתקות – הרעיון ושברו , ירושלים תשס " ט , עמ ' . 20-22 השנים , 1968-1970 בתקופה שאריאל שרון , שכיהן כאלוף פיקוד הדרום , לחם בטרור בניסיון למגרו . ההתיישבות תוכננה והוצאה לפועל על-ידי אישים בולטים במפלגת העבודה : יגאל אלון , ישראל גלילי וחיים גבתי . המגמה הייתה לשבור את הרצף של רבבות רבות של פלשתינאים , היושבים ברצועת-עזה עד לפתחת רפיח על-ידי הקמת נקודות...
אל הספר