מבטיחות מונעת – לבטיחות מעצבת

אנו מבחינים בין שתי גישות עיקריות לבטיחות : גישה מונעת וגישה מעצבת . הגישה המונעת היא הגישה המסורתית לבטיחות . היא המודדת את רמת הבטיחות בעיקר לפי נתוני ההיפגעות מתאונות . לפי גישה זו , אם לא נגרמות תאונות ( או אם נגרמות " מעט " תאונות , ( המטרה מושגת , והצורך לעסוק בבטיחות – מתמעט . גישה זו היא הגישה השלטת במערכת-החינוך בכל הקשור לקיום הבטיחות במסגרת מוסדותחינוך . אפיוני הגישה המונעת הם הבאים : התייחסות חד-ממדית , אשר שמה במרכז את הממד הסביבתי ( הסרתמפגעים ויצירת תנאים בטוחים . ( התמקדות במה שקורה בהווה במוסד החינוכי . העוסקים בבטיחות הם בדרך-כלל אנשי מינהל ותחזוקה – כמו אב-הבית , סגן-מנהל וכדומה . הגישה המעצבת היא גישה רב-ממדית . היא קושרת בין דפוסי-ההתנהגות לבין היכולת לממש את הבטיחות . זו גישה , השלטת במערכת-החינוך בכל הקשור לחינוך לבטיחות בדרכים , לחינוך לבריאות , להקנית כישורי-חיים ולמניעת-אלימות . עיצוב דפוסי-התנהגות הוא הליך חינוכי רציף ובלתי-פוסק . הליך זה כולל הקניה , דוגמה אישית , השקעה , תשומת-לב , הקצאת אמצעים , דגשי-פעילות של מורים ועוד . אפיוני הגישה המעצבת הם הבאים : שי...  אל הספר
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור