חוקרי שירת אצ " ג ה בחינו בהצטרפותם של איליה וכוח בקינותיו . יום טוב הלמן ראה בה " שירת כאב וכמיהה " עוד , ב-1946 וכארבעים ושתיים שנים אחריו מיצה ישראל אלדד את כוליותה בצירוף נוסח אצ " ג , המעמידה על הפכיה , " שירת דם ודמע נגה וזהב . " 313 חלק מחוקרי שירתו הדגישו את קיומם של הניגודים הללו בשירה הלאומית בלבד , במיוחד ב " רחובות הנהר , " כגון אברהם קריב , שלמד גם משמו של הספר על כפילות מהלכיו , וכגון גדעון קצנלסון , שהבחין ש " העוגבר – פניו מופנים אל העבר ואל העתיד כאחד , " וכמותו גם אברהם בלאט .
אל הספר