בשנת תש"ס ביקר האפיפיור יוחנן פאולוס השני בארץ . במהלך ביקורו הציע האפיפיור לרבנים הראשיים להקים ועדה רשמית להידברות בין הרבנות הראשית לוותיקן . המועמד הטבעי לעמוד בראש ועדה זו מהצד היהודי היה הרב שאר ישוב כהן . הרבנים הראשיים דאז : הרב ישראל מאיר לאו והרב אליהו בקשי דורון , פנו לרב שאר ישוב כהן וביקשו ממנו שיעמוד בראש הוועדה . מצד הכנסייה הקתולית עמד בראש הוועדה קרדינל ידוע . לפני כניסתו לתפקיד – ערך הרב שאר ישוב כהן בירור הלכתי ורעיוני של השאלה . בבירור זה , שאותו הוא מכנה " בין ייחוד לייעוד , " הוא מצביע על העובדה , כי במסורת היהודית ישנן שתי גישות שלכאורה סותרות זו את זו , אך ניתן לשלב ביניהן : מצד אחד , הבלטת ייחודה של היהדות והדגשת ההבדל בין אמונתנו הקדושה לבין דתות אחרות , ומצד שני , ייעודה של האומה מחייב אמונה בחזון הכרת כל אומות העולם בשם ה' יתברך . ייעוד זה מתבטא בדברי צפניה ( ג , ט : ( " כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ד . "' הרב שאר ישוב כהן מבאר , כי אלו שני שלבים בתפקידה של האומה הישראלית : בתחילה שמירה על ייחודה , ולאחר מכן – גם פנייה אל אומות העולם , כדי ...
אל הספר