יום־העצמאות תשס"ו

כמחצית השנה לאחר עקירתם של יישובי חבל קטיף , פגעה ממשלת ישראל פגיעה נוספת בהתיישבות ביהודה ושומרון . ביישוב עמונה הסמוך לעפרה – החליטה הממשלה להרוס עשרה בתים , אף על פי שמשרדי הממשלה היו שותפים בבניית המקום . פעולת ההריסה לוותה באלימות קשה כנגד המתנגדים , שגרמה למאות פצועים , ורק בנס לא היו נפגעים בנפש . יום העצמאות שחל בשנת תשס"ו לווה בדיון עמוק בקרב רבני הציונות הדתית לגבי אופיו , לאחר שממשלת ישראל פגעה פגיעה קשה כל כך בייעודה ההיסטורי – כמיישבת את ארץ ישראל ובקרב הרבנים הובעו דעות שונות . בתשובה על השאלה – כהמשך למאמריו ולדבריו לפני תכנית ההתנתקות – הציע הרב שאר ישוב כהן לשנות את לשון התפילה לשלום המדינה ולומר : " שתהיה ראשית צמיחת גאולתנו , " אך לא לשנות את מהותו של יום העצמאות – כיום שמחה והלל לקב"ה על הניסים הגדולים , שעשה לנו מקום המדינה ועד ימינו . את הצעתו ביסס הרב כהן על שיחה שהובאה לעיל , שערך כחמישים וחמש שנה לפני יישום תכנית ההתנתקות עם הרב הרצוג , זמן קצר לאחר שהתפרסמה התפילה לשלום המדינה , שאותה חיברו הרב הרצוג ועמיתו , הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל : . 307 ראו רפל (...  אל הספר
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור