" מחנה השבויים באום אל ג'ימאל נושא ברכתו שלום לישוב ולמדינת ישראל . בעזרת ה' הגענו 23 איש לוחמים ואזרחים מן העיר העתיקה ומגוש עציון , מן השבי העבר ירדני – למדינת ישראל , מאפלה – לאורה . אנו אתכם , אך לבנו שם עם מאות חברינו שלא זכו . כולנו תפילה ליום הגדול , בו ייפדו – אף הם ויחזרו אל חוק המולדת" – במילים אלו פתח הרב שאר ישוב כהן את נאומו , שצוטט בעיתונות , במסיבה , שנערכה מטעם ה'וועד למען החייל' לכבוד השבויים ששוחררו , שלושה ימים , לאחר ששב מהשבי , במועדון ויצ"ו בתל אביב . כפצוע – זכה הרב שאר ישוב כהן להיכלל בקבוצה הראשונה , ששבה לארץ מהשבי הירדני בכ"ח מרחשוון תש"ט . באותם ימים לא ידע על המאמצים , שליוו את שחרורו . פרטי הסיפור המרתק נודעו לו רק לאחר שנים רבות מפי משה דיין ומפי השגריר , משה ששון . אביו של משה ששון , השר , אליהו ששון , נסע יחד עם משה דיין לירדן בשליחות סודית של ראש הממשלה , דוד בן גוריון – כדי להיפגש עם המלך עבדאללה ולנהל אתו משא ומתן על חילופי שבויים . וכך סיפר : " יש מנהג אצל הבדואים , שאם המבקש שם את ידו באבנט שלהם , זו בקשה , שאסור לסרב לה . דיין סיפר , שהוא החזיק ...
אל הספר