יום־הכיפורים בשבי

המאדים , השמש שוקעת , ואפרורית של הרי מואב מתגנבת ללבבות . פתחה המקהלה בשירה ולוותה את החזן בניגון המסורתי . לפתע כיבתה הרוח את מנורות הנפט , שהיינו קוראים לאורן , והשתררה אפלה גמורה . קולו של החזן עלה והעלה עמו זיכרונות . בפינה ניצבו שרידי כפר עציון וכבשו בכים , שהיה מחלחל ועולה . מן האוהל השני עלה קולם של חסידי ברסלב וחסידי קרלין , שהעלו בגרונם את ניגוני הכותל והתפללו בהתלהבות . הספרדים התפללו – אף הם בניגונם המיוחד . מחנה שלם עמד בתפילה . משנכנסנו לאוהלינו באותו ערב ופתחנו בלימוד מסכת יומא באותו ש"ס יחיד , שנותר מן העיר העתיקה ומישיבותיה המרובות , הופיע שנית נציג הצלב האדום , ועמו – מכתבים מהבית . כל אותו יום עסקנו בתפילה . רוב רובם של השבויים צם עד הערב . בתפילת נעילה הגיעה ההתלהבות לשיאה , ומשתקע התוקע בשופר ופרצה קריאה : ' לשנה הבאה בירושלים הבנויה' – אחזה ההתלהבות במחנה מן הקצה אל הקצה . פתחנו בריקוד נלהב , שגרף וסחף את הכול . משנכנסנו לאוהלינו אותו ערב , פתחנו את המכתבים , שהובאו בליל כל נדרי . ירושלים שלחה לבניה שלום בליל היום הקדוש והנורא . על הכביש העירקי נשמע רעש גלגלי מכו...  אל הספר
שאנן : המכללה האקדמית הדתית לחינוך - הוצאה לאור