יום שישי , י"ב אייר תש"ח קו העמדות שלנו מצטמצם . חדר אחר חדר נהרס על ידי הפגזה ערבית . אנשינו קופצים לחדר שני ומחזיקים מעמד . מורגש מחסור בתחמושת . הודענו לעיר על המצב שלנו . קיבלנו אותה תשובה : " החזיקו מעמד עד הערב . " משפט זה הפך לאמרת הלעג של שרידי הלוחמים ברובע , שהיו חוזרים עליה בצחוק לגלגני . בשעות לפני הצהרים הותקף אזור ' ניסן בק . ' הערבים כובשים את המקום ומפוצצים את הבניין במטען עצום . ההד נשמע בכל הרובע – למרות אש התותחים והיריות . בניין בית הכנסת המפואר של רבי ניסן בק , " תפארת ישראל" על שם ר' ישראל מרוז'ין – פוצץ – למרות כל פעולות ההסחה , שנקטו הלוחמים . כיפת בית הכנסת הענקית נעלמה , הקירות התמוטטו , והשטח הוצא מכלל שימוש כעמדה – הן לנו , והן לערבים . מגמת האויב הייתה ברורה : להרוס כל זכר ושם יהודי מירושלים – תוך " מלחמת מצווה" מוסלמית , שניצלוה למטרותיהם האפלות ביותר . תפסנו עמדות , החולשות על רחוב בית הכנסת . הערבים מתקדמים לעבר עמדת
אל הספר