המילה צב משמשת בשתי הוראות שונות במקרא . בויק' יא 29 " הצב" הוא יצור חי , הנמנה ברשימה של שמונת השרצים , אשר " כל הנגע בהם במתם יטמא עד הערב . " בשני המקומות האחרים הוראת המילה היא ‘ סוג של עגלה , ' ‘ עגלת משא : ' הן בצירוף " עגלת צב" ( במ' ז , ( 3 הן כמרכיבו הפרגנאנטי של הצירוף הזה : " בצבים" ( יש' סו . ( 20 א . הצב בתרגומים העתיקים גם התרגומים העתיקים היטיבו להבחין בין המשמעים השונים של המילה , ולהם מסורת ביאור משותפת . לדידם " הצב" שברשימת השרצים נמנה עם מחלקת הזוחלים . התרגומים הארמיים תרגמו את " הצב : " " חרד ( ו ) נא . " מן הסתם כיוונו לסוגי החרדון , ( Agamidae ) ובכלל זה חרדון–הצב , ( Uromastix aegyptius ) שהוא ‘ בעל הבשר' שבמשפחת החרדוניים . גם התרגומים הערביים של רס"ג ושל השומרונים , הגורסים 1 בתרגומים הארמיים נקרית צבא ( על נגזרותיה ) 3 פעמים . פעמיים בתרגום הנביאים ליש' מט , 22 נחום ב , 8 ופעם נוספת במיוחס ליונתן לבמ' ז . 5 במקומות אלו הולמת את ההקשר המשמעות ‘ עגלה מכוסה . ' אך נשארת הקושיה מדוע לא נבחרה המילה הזאת לתרגם את " ובצבים" ביש' סו . 20 אם אמנם משמעות צבא כמשמעות ‘...
אל הספר