שמות בני אדם , בהבדל משמות בעלי–חיים ומשמות מקומות , זמנם קצוב לתקופת חיים . על כן שמות פרטיים רבים נשמעים לצו " האופנה , " ולעתים ניתן לזהות את התקופה על פי שמות האנשים שחיו בה . לכן מעניין להתחקות אחר גלגולי השמות הפרטיים ודרכי כתיבתם , וללמוד מהם על הזמן שבו הועלו החיבורים על הכתב . יש היפוך תמוה בין התפתחותם של כלל השמות התיאופוריים מן הטיפוס יהוחנן ובין התפתחותו של השם התיאופורי יהושע . הצמד יהוחנן וישוע , השולט באפיגרפיה של ימי הבית השני ולאחריו , משנה את פניו והופך יוחנן ויהושע בספרות התנאים , בדומה למצב במקרא . כבר בימי הבית הראשון נתבטל נישופה של התחילית יהו- בשמות התיאופוריים , וכתיב מעין יהורם מכוון כבר אז להגייה ; yoram אך יהושע צעד צעד נוסף . בעקבות התבטלות הנישוף בשם הזה נשתנתה תנועת החולם כדי למנוע את דמיון התנועות הסמוכות , ( yehosu ‘ > yosu ‘ > yesu ) u / o והשם יצא ממעגל השמות התיאופוריים , ולא ' נפגע' כששבה שעתו של " הנישוף" אל התחילית התיאופורית ( >-יו יהו . ( רק כעבור דורות רבים הוחזרה עטרת יהושע ליושנה , אך בשל נסיבות חוץלשוניות : זריחתה של הנצרות , המתגלמת בשם יש...
אל הספר