חקר שמות המקומות מורכב ומרתק , ובדומה לחקר שמות בעלי החיים יש להיעזר בידע בלשני , פילולוגיה והכרת הריאליה כדי לעקוב אחר מקור השמות , גלגוליהם וזיהויים , בפרט כאשר השם במקורו היה שם כללי והפך ברבות הימים לשם מקום ( אנטונומאסיה . ( העיון בשם המקום חספין-חספיה-חצפין המתועד ברשימת העיירות החייבות במעשרות בכתובת רחוב , במקורות התלמודיים ובחיבורים בסורית ובערבית – יש בו להדגים חלק מבעיות הטופונימיה המורכבות , והוא מעורר שפע שאלות מתחומים שונים : ( א ) כיצד נוצרו לשם הזה חלופות כה רבות ? ( ב ) מה היחס בין החלופות באותה הלשון ובלשונות השונות ? ( ג ) מה גיזרונו של השם ? ( ד ) היש עדויות נוספות לשם מקום שבמקורו הוא שם כללי , והוא מתועד הן ביידוע הן ללא יידוע ? ( ה ) כיצד להסביר את הישמרותה של החי"ת החכית ( h ) המקורית בגרסה הערבית , כאשר החי"ת הזאת נעלמה זה כבר מן הלשון המשאילה , הארמית ? ( ו ) מהי תנועת ההברה הראשונה בשם המקום : [ i ] או [? a ] ( ז ) מהו היחס בין הסמ ( s ) "ך לצד ( s ) "י בחלופות השונות ? ( ח ) מה טיב עדותם של התעתיקים היווניים ( X ) שבספרי מקבים , והאם הם אכן קשורים אל חספין ?...
אל הספר