בפאס , עיר בירתו של הסולטן האדוק עבד א רחמן , נידונה סול בידי ה"עולמא" ה" ) מג'לס ( " להוצאה להורג בעוון כפירה באסלאם . בפאס , ולא בעיר הולדתה טנג'יר , הובאה לקבר ישראל . באותה עיר נוסד פולחן סביב קברה . מורשתה מעידה על חוטים שנטוו בין נסיבות מותה וקבורתה ובין הווייתה של יהדות פאס , אשר יחסיה עם העדה המוסלמית ועם הרשויות היו מורכבים מאוד . הכתבים היהודיים של פאס על אודות הצדקת מביעים תודה לאל על שעמדה להם הזכות להביאה לקבר ישראל . לדידם היה ברור שהדברים יכלו להתנהל בדרך אחרת . המוסלמים יכלו לשרוף את גופתה או להשליכה לביבים , הרי דינה נגזר למוות בשל כפירה באסלאם ומנועים הם מלחלוק כבוד לגופתה ולזכרה . כאן המקום להעלות השערה שהתבססות פולחנה כקדושה יהודייה בעיר המוסלמית פאס היא פרי יצירתם של התושבים ושל השלטון המוסלמי במקום . כדי לאשש סברה זו חשוב לציין שבאסלאם זכאי כל מוסלמי לכבוד המת על פי חוקים המעוגנים ב"שריעה . " כאמור בפרק העוסק ב"רידה" בחטיבה הראשונה בספר זה ( פרק ב לעיל , ( בשו"ת שנאסף על ידי חבר ה"עולמא" מהדי אל וזאני נדון גם מקרה של יהודי ממראכש שנאשם ב"רידה" ומת בבית הסוהר טרם ה...
אל הספר