סוגה כמו שירי שבח לצדיקים כוללת את השבח לייחודו של האל שבחר בעם ישראל וביכר אותו על פני האומות האחרות . רעיון זה מופיע גם בשיר בערבית יהודית המצוי בכתב יד מהסוג " תוחידו" ( שירי שבח לאל היחיד ) שנכתב במכנאס בתחילת המאה התשע עשרה בידי שמעון רודני , וכולל שלוש עשרה סטרופות . נצטט את הסטרופה הראשונה והרביעית שעניינן זהה לקצא על סוליקה של יוסף אלבאז : בליסאם לעזיז נבדא נקאדיב ונקול ונמזאד ללאה ונסכר ליל ונהאר ומא טאל צבאחנו צבחאן מא יילו חתא חד מתיל ( בשם היקר אתחיל ואגיד דברי טעם ואשבח את האל ואהללו יומם ולילה שבח לו רק לו אף לא אחד יכול לדמות לו ) השפעת שיר ה"תוחידו" של רודני ניכרת גם במלחון על סול הפותח במילים אלה : ביסם אללאה קאומי / אוואל כלאמי / לרב לעאלאמי די כלק זין דריף / צוור לכליקא מן בעד זינת לבדור / לאלא צדיקא ( בשם אלוהי עמי / ראשית דברי / לריבון העולמים שברא את היופי הנעים / ויצר את הברייה יפת הירחים המלאים / הגבירה הצדיקה ) 35 על פיוטיו של שמעון רודני ראה שטרית , תשנ"ד , עמ' . 67–66 36 על המלחון כסוגה בשירה הערבית הקלסית ובשירה היהודית ראה נזרי , ; 1997 נזרי , תשס"ד . לתמצי...
אל הספר