הביקור בקברי צדיקים נדון רבות בתרבות היהודית על כל רבדיה . על פי התנ"ך , אם הביקור בקברי צדיקים כרוך בדרישה אל המתים , הרי הוא אסור בתכלית , על פי דברים יח , י יג : " לא ימצא בך [ ... ] ודרש אל המתים . כי תועבת ה' כל עשה אלה ובגלל התועבת האלה ה' אלהיך מוריש אותם מפניך . תמים תהיה עם ה' אלהיך . " המושג " דרישה אל המתים" נדון בגמרא ( סנהדרין סה , ( ע"ב וכך פוסק הרמב ) "ם הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים יא , יג ; ראה גם שולחן ערוך יורה דעה קעט , יג ) בעקבות הגמרא : איזהו דורש אל המתים ? זה המרעיב את עצמו והולך ולן בבית הקברות כדי שיבוא מת בחלום ויודיעו מה ששאל עליו . ויש אחרים שהם לובשים מלבושים ידועים ואומרים דברים ומקטירין קטרת ידועה וישנים לבדן כדי שיבוא מת פלוני ויספר עמו בחלום . כללו של דבר : כל העושה כדי שיבוא המת ויודיעו , לוקה . הדרישה אל המתים נחשבת ביהדות עבודה זרה משום שמייחסים למת הקבור באדמה כוח 9 ראה דוטה , , 1900 עמ' . 66 10 ראה ואנו , , 1948 עמ' . 18–19 מחולל נפלאות וסגולות נבואיות דוגמת בעלי האוב . אבל אם המבקרים לא מתייחסים לגוף המת כאל בעל סגולות מאגיות , ובאותו הרגע מפני...
אל הספר