המושג " קידוש השם" נדון במסכת סנהדרין ובמסכת יומא . הגדרתו תלויה במעשיו ובבחירתו החופשית של האדם בשעה קשה שבה הוא עומד בניסיון המאפשר לו להציל את חייו באמצעות המרה . ראוי לתאר שני מצבים הלכתיים קיצוניים המנוגדים זה לזה במסקנתם ובדרישתם מן האדם : פיקוח נפש ושעת השמד . מצב של פיקוח נפש דוחה את כל המצוות , מלבד שלוש עברות : עבודה זרה , גילוי עריות ושפיכות דמים . המצב השני , שעת השמד , מורה על מעמד שבו האויב גוזר גזרות שמטרתן לעקור את דת ישראל , ואז יש להימנע מכל איסור עד מסירות נפש על קידוש השם . במצב כזה אסור לשנות אפילו בדבר שהוא מנהג בלבד " ) אפילו לשנויי ערקתא דמסאנא" [ סנהדרין עד , [ ע"ב אפילו לשנות שרוך הנעל . ( אם נרצה להתבסס על מסכתות יומא וסנהדרין , הסוגיה של סול חשואל מעמידה אותנו בפני עובדות שראוי להתייחס אליהן . מצד אחד , שנת 1834 במרוקו לא נחשבת כ"שעת השמד , " ומצד שני , האסלאם לא הוגדר באופן חד משמעי כעבודה זרה . לפיכך נמצאה סול בעת משפטה במצב של פיקוח נפש הדוחה את כל המצוות , ועל כן נדרשה להציל את נפשה . כמו כל העלמות היהודיות במרוקו באותה תקופה , שרובן ככולן לא ידעו קרוא ו...
אל הספר