פרק שני על סוגיית ה"רידה" במרוקו בשנת 1834

סול חשואל הוצאה להורג על פי גזר דין של בית המשפט המוסלמי בעוון כפירה בדת האסלאם . עוון זה , המכונה " רידה , " נוגע רק למוסלמים שכפרו בדתם . לפיכך , נשפטה סול כמוסלמית לכל דבר וסוגיית יהדותה לא עלתה על הפרק . השופטים ראו לנגד עיניהם בחורה מוסלמית הטוענת שהיא יהודייה מבחינת מוצאה , שמעולם לא התאסלמה ושהיא קרבן לעלילת שקר . מנגד טענו עדי התביעה כי התאסלמה על פי כל הכללים ולאחר מכן החליטה לכפור באסלאם . על פי חוקי החסות , חוקי 'ד"הימה" שהגדירו את מעמד היהודים שחיו תחת השלטון המוסלמי , שליטים ושופטים אינם רשאים לכפות על יהודייה להמיר את דתה לאסלאם . מתוך נסיבות היסטוריות אלה עולה שההתייחסות אל סול כיהודייה הנאשמת בעוון " רידה" נוגדת את חוקי 'ד"הימה , " לכן היא נשפטה כמוסלמית והובלה לגרדום כמוסלמית . ה"רידה" היא סוגיה מורכבת במשפט המוסלמי . החוק החנפי קובע כי אם מוסלמי כופר בדתו , מציעים לו לחזור לאסלאם ומעניקים לו ארכה של שלושה ימים , כיוון ששופטיו מניחים שיש ספק במקור כפירתו וחייבים לבטל לחלוטין את הספק . החוק המאלכי הנהוג במרוקו מוסיף על החוק הזה וגורס , שאם הכופר הוא עבד או אישה , חובה ל...  אל הספר
מוסד ביאליק