לצד השימוש ביסודות עבריים ויהודיים ניכר השימוש במילים השאובות ישירות מן הערבית הקלסית והמתאפיינות במשלבן הגבוה ביחס ללשון העממית שבה נכתבו הקצות על סול . כאשר רואים שהמחברים או המעבדים העדיפו את המילים מהערבית הקלסית על פני החלופות הקיימות בערבית יהודית ניתן לדבר על שימוש ביסודות ערביים גבוהים , תופעה שחשוב לעמוד על מניעיה ועל כוונותיה בכתיבה היהודית על סול . בקצא של בן סעדון , " אוילי בלויל עלא מא זראלי , " מופיעות מילים דומות ( הומונימים ) באותו הבית . בדיעבד מסתבר שמשמעותן שונה : חלית סער ודלאייל / וקראת בלפרחא שמע ישראל וקאלת יא רב דלאייל / תזיב פקריב משיח לישראל ( התירה השערות והצמות / וקראה בשמחה שמע ישראל ואמרה הוי אדון השחקים / הבא בקרוב משיח לישראל ) המילה הראשונה , " דלאייל , " היא מילה יהודית . באשר ל"דלאייל" בשורה התוכפת , זו מילה ערבית גבוהה המשמשת רק בערבית הקלסית והיא מילה מובחרת הצובעת טקסט ליטורגי בערבית יהודית . בבית זה האני השר מתפלל ל"רב דלאייל" להביא " משיח לישראל . " בבית מתחולל משחק לשוני ברמות שפה שונות : גם מילה יהודית , גם מילה ערבית גבוהה וגם מילים מהעברית . ...
אל הספר