הטקסט " שמך יה קדשה" של שמואל אלבאז , כפי שנמסר בנוסח היסוד של רצהבי ( תשנ , ( "א מעמיד את הקורא בפני קושיות רבות שלא נמצא להן פתרון , למשל הבתים הבאים : בחרו במבטה / להרגה בחרב היא צוארה פשטה / לפני צר האורב על הטור הראשון " בחרו במבטה" אומר רצהבי שמשמעות המשפט אינה מובנת לו . שלום אלדר מאמץ את הנוסח של רצהבי ומנסה להסביר את הבית באור שונה על ידי כך שהוא מאחד את שני הטורים ויוצר מהם משפט אחד : " בחרו במבטה להרגה בחרב , " כשפני 4 בהקשר זה ראה אמט , . 1996 5 אלדר , תשס . "ד הצדקת פונים לשמים בהתרסה כלפי הבורא שאליו התחננה . ברם , סברה מעין זאת אינה משתלבת ברוח ההקשר המשתדל להראות את סול כבעלת אמונה שלמה באל אבותיה . אמונתה בה' הייתה כה חזקה עד ש"היא צוארה פשטה / לפני צר האורב , " משפט שהוא המשך ישיר לקודמו . אם השיר כתוב בהשראת העקדה " אם אפס רבע הקן" לרבי אפרים מרגנשבורג , יוצא שסול , כמו יצחק , ששה אל מותה ורואה בהקרבת נפשה זכות שהעמיד לה אלוהיה . יוצא מכך שסברתו של אלדר נוגדת את ההקשר הרחב של הפיוט ואת ההקשר המידי של הטור " בחרו במבטה . " פעולת ההבטה מצוינת בשתי השורות הקודמות : " מב...
אל הספר