ההשוואה להרוגי המלכות מושכת אחריה את הצגת סול כעלמה השוקדת לומר " שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד" לפני עריפת ראשה . הנקודה הזאת נראית מובנת מאליה עד כדי כך שלא עולה על הדעת לבדוק את תוקפה מבחינת האמת ההיסטורית . חלואה משווה אותה לחנה ואינו מציין את עשרה הרוגי מלכות , אבל קריאת " שמע ישראל" עם עקרון האמונה באל אחד משתית את דרך עיצובה של הדמות ואת צורות הפיוט המתמקדות במילים "אחד" ו"מיוחד . " יחיד בלי שני / תורתו יחידה [ ... ] אלהינו אחד / ונביאו מיחד [ ... ] לפני אל המיחד / יונה פיה פתחה נשמתה באחד / יצאה עולה מנחה קבעו לה עם חנה / מנוחה נכונה עשרה הרוגי מלכות מוזכרים כאן ברמז דרך הדפוס הלשוני שבאמצעותו מלמדים זכות על הקדושים , " יונה פיה פתחה , נשמתה באחד יצאה . " נשמתה יצאה כאשר הגיעה ל"אחד" בקריאת " שמע ישראל , " זאת על פי הסיפור בתלמוד על רבי עקיבא ( מעשרה הרוגי מלכות ) שיצאה נשמתו ב"אחד" ( ברכות סא . ( ע"ב אלבאז חוזר על הדפוס הלשוני בהסתמכו על אותו המקור התלמודי : את שמך הזכירה / במורא ופחד ענתה חי ונורא / הוא אל המיחד אז יצאה במהרה / נשמתה באחד כמעט בכל הגרסאות של הקצות על אודות סול נ...
אל הספר