יום הכיפורים

כממלאים תפקיד עצמאי ומובחן , ואפשר שהמחבר ראה בהם , בהשפעתו של יחזקאל , שמציב בטקס הכפרה הטיהור הן עולות והן שלמים , מכשיר לקידוש שנתי של המזבח . שני טקסים מתנהלים אפוא במשך היום , האחד בפנים המקדש והאחר במזבח החיצון . כמו שראינו לעיל , חז"ל הקצו במחשבתם לקורבנות החטאת את תפקיד הכפרה על טומאת המקדש וקודשיו ולשעיר המשתלח את תפקיד הכפרה הכוללת . גם חז"ל לא שימרו אפוא את המערך המקראי . שני דברים מובנים לפי הכרעתם . ראשית , הם אינם מעמידים את קורבנות החטאת בראש עבודת היום . אין אחדות דעים בקרב חז"ל מה סדר העבודה אולם כל הדעות המוכרות לנו שוזרות את רשימת ויקרא טז ברשימת במדבר כט ומציבות את קורבנות החטאת של ויקרא באמצע היום ולא בתחילתו . כך בתוספתא ( כיפורים ג , יט ) מובאת דעת ר' אליעזר שיש להקריב תחילה את התמיד , אחריו את הפר לעולה ואת השעיר שבחוץ . רק אחר כך זמנם של הפר לחטאת והשעיר לחטאת , שדמם מוזה בקודש הקודשים , ובעקבותם שני האילים ושבעת הכבשים . ר' עקיבא , שחולק על ר' אליעזר , סובר שיש לפתוח בתמיד ובפר העולה אך להמשיך בשבעת הכבשים . אחר כך בא תורם של קורבנות החטאת שדמם מוזה בקודש הקוד...  אל הספר
מוסד ביאליק