פרק זה יעסוק בתורת המועדים בקומראן . תורת המועדים אינה נכללת בשניים מן החיבורים ההלכתיים המובהקים , ברית דמשק ומגילת מקצת מעשי התורה , אולם היא תופסת מקום חשוב הן במגילת המקדש והן בספר היובלים , ומכיוון שאלה נכללים לטעמנו בין כתבי העדה הרי יש הצדקה לכלול את הנושא בספר זה . דיוננו ינוע בעקבות מעגל השנה של קומראן ; המועדים שקיימה או ביקשה עדת קומראן לקיים יידונו על פי סדרם מתחילת השנה , בחודש הראשון , ועד סופה . נעיין בפרטי ההלכות של המועדים ובתיאורם , ובעזרתם ננסה ללמוד מה היתה משמעותם בעיני אנשי העדה ואיזה תפקיד מילאו בהשקפת עולמם . התמונה שתעלה מספרות קומראן תשמש בסיס להשוואה עם מקורות אחרים מימי הבית השני ועם הספרות התנאית . מעגל השנה בקומראן החל בחודש הראשון ( ניסן בלשון אנשי הבית השני ובלשון חז . ( "ל היום הראשון בחודש הראשון הוא אחד מארבעת ימי הזיכרון , והוא יום חג ושבתון בדומה ליום הזיכרון החל ביום הראשון בחודש השביעי . אחריו ( או לצדו ) באים שבעת ימי המילואים , ימים שבהם מתנהלים טקסי החניכה , מילוי הידיים , של הכוהנים שמלאו להם 20 והם מצטרפים לשירות במקדש . ב 14 בחודש הראשון חל...
אל הספר