האמונה בחלוקה הדואלית של העולם לטוב ורע והאמונה בגזרת גורל ( או גזרה קדומה , פרה דסטינציה ) הן שניים מן היסודות הבסיסיים של התאולוגיה של כת מדבר יהודה , ויש קשר הדוק בין שתיהן . האמונה בגזרה הקדומה היא למעשה ענף אחד של האמונה בדואליזם , המחלק את העולם באופן דיכוטומי לשניים : טוב ורע . אנשי עדת היחד האמינו שהאנושות מחולקת לבני אור ולבני חושך . גורלו של כל אדם נקבע מראש להשתייך לאחת משתי הקבוצות הללו . חברי עדת היחד הם כמובן בני האור הנבחרים , ואילו כל השאר הם בני החושך . בקץ הימים האסכטולוגי תושמד כל האנושות חוץ מבני האור . מן האמונה בהיות חברי היחד בני האור וכל האחרים בני חושך נובע עקרון ההיבדלות של העדה , וממנו גם נגזרת צורת ארגונה הבדלני המיועדת לצמצם ככל האפשר את מגעם של חבריה עם העולם החיצוני ובני החושך . לצורך זה נוצרו בתורת הכת כללי התנהגות מיוחדים שקובעים את המותר ובעיקר את האסור ביחסם לאלו שמחוץ לעדה . החוקרים דנו בכללי התנהגות אלו גם מהיבטם הסוציולוגי , והללו שימשו מצע לחקירת אופייה של העדה בתור 'כת . ' קבוצה אחת של הלכות היבדלות מפורטת בחוקת המתנדבים המצטרפים אל העדה . 16 רא...
אל הספר